תהליך עבודה

תהליך העבודה
עבורי יצירת אריחים היא שילוב שתי מדיות מתחום האמנות: הפיסול והציור.
אריחי קרמיקה עשויים חרסית – אדמה.
הכנתם דורשת תהליכי שריפה בטמפרטורות גבוהות שבין 900 עד 1300 מעלות צלסיוס,
ויש טכניקות שונות להכנתם.
הכנת אריחים בעבודת יד מבוצעת על ידי רידוד החומר (החרסית) למשטחים, וחיתוכו למרובעים. יש אריחים חלקים שהעיטורים נעשים בציור במכחול בלבד. אריחים נוספים מעוטרים בתבליטים, גילופים וחריטות בתוך החומר הרך המרודד. (ראו בסרט ובתמונות)
השלב הבא הוא הציור והצביעה של האריח בצבענים מיוחדים לשריפה בתנור
וגלזורות הניתכות מעל גבי האריח, נותנות לו ברק ואוטמות אותו מפני מים.

טכניקות שונות לייצור אריחי קישוט:
כשאנו רואים אריחים ועליהם ציורים וקישוטים נדמה שכולם נעשו באותה שיטה, חדי העין יבחינו בהבדלים.
בתעשייה האוטומטית במפעלי ייצור האריחים קיימות מחלקות העוסקות בעיצוב אריחי הדקורציה שילוו את סדרת האריחים לפי מטר שמייצר המפעל.
העיטורים נעשים בשיטת הדפס הרשת על האריחים שנשרפו ועברו זיגוג.
האריחים נשרפים פעם שלישית בטמפ' שבין 700-800 מעלות צלסיוס.
יש גם אמנים היוצרים את עיטורי אריחיהם בשיטת הדפס זו.

אריחי דקור בעבודת יד:

אריחים מצוירים ביד נעשים בשיטות רבות:
-יש המציירים במכחול על אריחים מזוגגים בצבעים מיוחדים לכך.
-יש שיוצרים את האריחים במו ידיהם מחומר, כמו אצלנו, בטכניקות פיסול רבות, ומשלבים צביעה וציור במכחול. האפשרויות ביצירה של תחום זה הוא אינסופי.

טכניקות להכנת אריחים עבודת יד:
שלב ראשון - בעבודה הוא רידוד טוב והוצאת בועות האוויר שנלכדו בחומר בעת לישתו.

שלב שני – חיתוך החומר המרודד וחישוב אחוזי התכווצות לאחר הייבוש והשריפה.
שלב שלישי – פיסול: אם מעוניינים באריח תבליט התהליך הוא: חריטה, הטבעה, גילוף, והדבקה.
יש אריחים שמצוירים ונצבעים כאשר הם רטובים ולא נשרפו עדיין. ויש שנצבעים לאחר שריפה ראשונה.
שלב רביעי- ייבוש
שלב חמישי – שריפה ראשונה, להתכת החרסית היבשה והפיכתה לגוף קרמי חזק.
לא כל האריחים יוצאים שלמים בכל שריפה ויש גם אכזבות. צריך הרבה אופטימיות בעבודה בתחום הזה.

שלב שישי – ציור וצביעת האריחים בצבענים ובגלזורות.
שלב שביעי – שריפה שניה להתכת הגלזורות וקיבוע הצבענים על גוף האריחים. שריפה שניה של עבודות הסטודיו נעה בין 1060-1280 מעלות צלסיוס. ככל שהחום בו נשרפת העבודה רב יותר כך הקרמיקה חזקה יותר, ועמידה יותר לשחיקה.
יש המוסיפים לעיטורים זהב ופלטינה בשריפה שלישית.
לעיתים נשרפים האריחים פעמים נוספות להשגת אפקטים וצבעים נוספים שלא הצליחו בשריפות הקודמות.
העמסת התנור בעבודות לשריפה ראשונה ושניה הן אמנות בפני עצמה:
צריך לתכנן כך שלא תהיה השפעה של חומרים שונים זה על זה. בתהליך השריפה.

המיקום השונה בחלל התנור יוצר שוני בתוצאות השריפה של כל עבודה,.
זה ידע שנרכש מניסיון שריפת הקרמיקה והכרת התנור במשך שנים רבות.